Hebrewבכל שנה אנחנו שומעים על פרויקטים לציבור הדתי בתחום הנדל"ן. ואכן, בשלל ערים בישראל, מצפון ועד דרום, ניתן למצוא פרויקטים ייעודיים לאוכלוסיה חשובה זו, כאשר לא פעם המדובר הוא על מגורים ברמה גבוהה בכל קנה מידה. מה שרבים לא מייחסים לו תשומת לב מספקת הוא השיקולים אשר הדתיים הלאומיים לוקחים בחשבון בעת בחירת בניין מגורים, שכונה או אפילו עיר מגורים, אשר משפיעים על המאפיינים של פרויקטים לציבור הדתי. המאמר הבא מתייחס לנקודות האלה בדיוק.
המפרט הטכני של פרויקטים לציבור הדתי
אז אילו מאפיינים הינם כה חיוניים עבור פרויקטים לציבור הדתי? ובכן, יש להדגיש שמבחינה חיצונית, מבני המגורים והשכונות עשויים להזכיר את פרויקטי הנדל"ן ה"כלליים" יותר. עם זאת, כאשר נכנסים לעובי הבניין או הדירה, ניתן כבר למצוא אלמנטים שונים המתאימים לאופי הדיירים שעתיד להתגורר בהם. בין האלמנטים הייחודיים שנכנסים כאן למשוואה, ניתן למנות מעלית שבת (זאת, אגב, להבדיל מהאוכלוסיה החרדית שנוטה לא לבנות לגובה כלל), כיורים כפולים והכנה לכיור נטילה, מרפסת סוכה ושלל רכיבים אחרים. כל אלה מתאימים כמו כפפה ליד למאפייני הציבור הדתי ולרצון שלו לשמור על המנהגים השונים, כמו גם השבת, ולכן הם בגדר חובה בשלל פרויקטים לציבור הדתי.
עקב העובדה שמשפחות דתיות נוטות להיות בעלות מספר נפשות רחב יחסית, פרויקטים לציבור הדתי יציעו לרוב דירות מרווחות, בנות ארבעה או חמישה חדרים ואף יותר. פרויקטים לציבור הדתי צריכים להיבנות בסמוך לתשתיות ציבוריות שונות, כאשר הדוגמאות המובנות מאליהן הן בתי כנסת, או אפילו מקווה. עקב החשיבות שנותנים הדתיים לחינוך של ילדיהם, הרי שפרויקטים לציבור הדתי צריכים להיבנות בקרבת מוסדות חינוך המיועדים לאוכלוסיה זו, אם כי בהחלט יש בנמצא דתיים השולחים את ילדיהם למוסדות הלימוד הכלליים.
המיקום של פרויקטים לציבור הדתי כן קובע
כפי שנטען מעלה, פרויקטים לציבור הדתי קמים בכל רחבי ישראל. יחד עם זאת, יש להדגיש שכל הקמת פרויקט שכזה כרוכה במחקר שוק מצד החברה היוזמת, ולו מכיוון שהמטרה שלה היא לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר של הדתיים. במילים אחרות: הקמת הפרויקטים נעשית באזורים בהם סביר להניח שהאוכלוסיה הדתית תשמח להתגורר. מבחינה גאוגרפית, פרויקטים לציבור הדתי הוקמו בשנים האחרונות, בין היתר, בשכונות שונות בירושלים, חיפה, פתח תקווה, גבעת שמואל, רעננה ועוד, רובם ככולם בהצלחה גדולה. לצד אלה, בולטים יישובים בהם האוכלוסיה הדתית מהווה נפח משמעותי, לעיתים עד לרמת רוב: דוגמאות מקובלות הן העיר החדשה חריש, מודיעין, וכמובן – ערים מסורתיות דוגמת צפת, טבריה או נתיבות.
ככלל, לא מעט דתיים מעדיפים מראש להתגורר בשכונות בעלות צביון דתי לאומי, או לכל הפחות בסמוך לשכונה שכזו: כך קטנים הסיכונים לחוסר נעימות שירגישו הדתיים, למשל בעת ניגון מוזיקה בקולי קולות במהלך השבת ממקומות ציבוריים או מבתי השכנים. הדתיים נוטים לבחון את השקט שמציעה סביבת המגורים, כך שפרויקטים לציבור הדתי הם לרוב בשכונות שקטות יחסית, המאפשרות לדיירים לשמור על אורח החיים שלהם.